<h1>ארחות חיים ליקוטים מספר הכפרות סימן כ"ד</h1>
<h2>דף מד.</h2>
כפר בעיקר צריך להסיר ממנו כל מלבושי תפארה ולא ישיב עדיו עליו ויתאבל ויבכה ויתענה ויצטער כמה שנים עד שיתמכמך רוחו ויתכפר עונו ולא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא ירחץ כי אם מעט ע"ש ועי"ט וראשו פעם א' בחדש או פעמים וימנע עצמו מלכת אל בית שחוק וגילה ולא ישב אצל כופרים וכל מקום שמדברים מטומא' ע"א ויתרחק מכל וכל מהם ומכל הנאות שבהם ומפתח ביתם ומיד שעשה תשובה יטבול אחר הטנוף והוא כשאר כל ישראל. אין זה מן הספר. והר' גרשום ז"ל בר יהודה ז"ל כתב שאין צריך טבילה אבל לא הביא ראיה לדבריו כלל וכן הורה הר"ש ז"ל בתשובה ז"ל הכופרים כיון שעשו תשובה הרי הן בכשרותן אע"פי שלא עשו שום דין עדיין כלל ובהלכות יין נסך הארכתי על זה עם ראיות. ע"כ אינו מן הספר. ומכל ענין ישוב אל (בוריו) [בוראו] ויצטער כפי מה שנהנה ועל אשר שמח ביום אידם וחלל את השבת והשתחוה לע"ז ונהנה מדבר איסור ושתה יין נסך ובעל בת אל נכר יזהר לשוב אל בוראו ולשמור עצמו מכל חטא ויעבוד השם בכל לבו ובכל נפשו ויקבל כל אדם בשמחה.
<h2>דף ע.</h2>
מי שחטא במסבת הרשות ובשתיה זולל וסובא יש לו למנוע עצמו עוד לסעוד כי אם בסעודת מצוה ולא ימשוך ביין את בשרו ולא בשכר כ"א בשלחנו עם ביתו ואין לו להתעדן במיני תענוגים ויש לו למעט באכילה ושתייה.
<h2>דף עד.</h2>
אל תתאוה בשום ענין כי אם להודות לשם יתעלה. ואם יהיה בסכנה יש לו למסור עצמו במיתה ולקבל ייסורין קשים בעבור בוראו לקדש את שמו. וראיתי לכתוב זה בכאן אעפ"י שאינו מן הספר. כתב הר"ם נ"ע כשיגמור אדם בלבו לעשות תשובה ולקדש השם כל מה שעושין לו הן סקילה הן שריפה הן קבורת חיים הן תלייה אינו כואב לו כלל והביא ראיה מן המסורת הכוני בל חליתי הכוני פצעוני פי' כשהם הכוני פצעוני לא היה לי כאב וזה הכוני בל חליתי וגם הביא ראיה ממה שאירע לר' חנינא בן תרדיון שהיה במקום קיסר ו' חדשים והרג ב' אלפים דוכסים והגמונים לסוף ששה חדשים נלקח בעלילה ושרפו אדם אחר בדמותו במקומו ותדע שכן הוא שאם היה אדם נוגע אפילו באבר קטן היה צועק אפילו היה בדעתו לעכב את עצמו מלצעוק לא היה יכול לסבול ורבים מוסרין עצמו למיתה ולשריפה על קדושת השם ואין צועקין לא אוי ולא אבוי. והר"פ ז"ל כתב ואומר העולם שאם כוין שם המיוחד בתחלה מובטח שיעמוד בנסיון ולא יכאב לו. ע"כ אינו מן הספר.
<h2>דף פא:</h2>
הרוצח יגלה שנים ג' ויתענה וילקה בכל יום ויאמר כי רוצח הוא ולא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא יגלח שערו ולא יכבס בגדיו וראשו כי אם פעם א' בחדש ויקשור ידיו בשלשלאו' של ברזל או בצוארו ויבכה על זה בכל יום עד שיגמור תעניותיו וגלותו ואח"כ יתענה שנה תמימה שני וחמישי ושני אע"פי שהתענה ג' שנים בכל יום ולא יענה רעה לשום אדם אולי יש תקנה.
<h2>דף פב.</h2>
הבא על הנכרית יש לו להתענות מ' יום ולא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא ירחץ וכן הבא על שפחה כנענית. המחבק נשים והמנשקן והמשמש בלא שכיבה יתענה שני וחמישי ושני ולא יבא עד פתח ביתה.
